תיזכרו רגע באחת מהחוויות הסטודנטיאליות שלכם.

יכול להיות שעלו לכםן החברים שפגשתם בתואר והמשיכו איתכם עד היום, יכול להיות שדווקא עלו החרדות מהקורס האלוהים ישמור, אולי הזיכרון העלה פלאשבקים מיום הסטודנט בשנה ב' שקרה בו הדבר שאנחנו לא מדבריםות עליו בקול רם כי פאדיחות, ולבני ובנות המזל שבינינו עולות גם חוויות נפלאות מהמרצה שראתה אותנו וגרמה לנו במילה אחת לאהוב את התחום כולו.

מה הסוד של המרצים והמרצות האלו? שמשנים סדרי עולם?

אם תשאלו את ד"ר מיה ויזל - מרצה, חוקרת, ויוצרת מנחת הפודקאסט למידה על למידה, היא תאמר לכם שהרבה דברים גורמים למרצים ומרצות להיות משמעותיים לסטודנטיםיות שלהם - אבל לכולם יש כנראה משהו משותף, הם עושים למידה רגשית חברתית בכיתות שלהם.

מה זה אומר בפועל?
הם רואים ומקשיבים לסטודנטים שלהם, הן מבינות את הקשר בין למידה כזו ובין מוטיבציה וקידום הישגים, הם יודעים לייצר קהילה לומדת והן לא מפחדות להיכשל בכל אלו. מקסימום לא יצליח, אבל הניסיון יכול לשנות לסטודנטיםיות את החיים לגמרי.

בפרק דיברנו על הקשר שבין למידה רגשית חברתית להצלחה אקדמית (דבר שמוכח מחקרית, אגב), איך להתמודד עם אתגרים ועל לעשות הוראה מקדמת למידה רגשית חברתית בפועל.

ובמילותיה של מיה:
"אני מאד אוהבת את המושג הרחב של חווית הלמידה. גם של הלומדים והלומדות אבל גם שלי, כמרצה: איזו סקרנות אני מביאה לכיתה? איזו תשוקה אני מביאה? איזו התלהבות? למידה רגשית חברתית מביאה גם אותי למרכז. גם אם אני לא עושה עם זה כלום, יש ערך לזה שהפניתי לזה זרקור. יש לזה ערך. עצם זה ששאלנו את השאלה- זה כבר חשוב מאד"

יאללה, בואו ניקח את האקדמיה למאה ה-21: https://linktr.ee/class301